לפסק הדין בעניין בנק המזרחי טפחות ואח' נ' בנק הפועלים ואח'
לאחר ששני שיקים שנתן בנק המזרחי כהלוואת משכנתא לרוכשי דירה, הועברו לנוכלים שעקבותיהם לא נודעו, הגיש הבנק תביעה כנגד עורך הדין שטיפל בעסקת המכר וכנגד בנק הפועלים, אשר אישר הפקדת השיקים לחשבון הנאמנות של עוה"ד, למרות שנשאו את שם בעלת הדירה ואת הכיתוב "למוטב בלבד". בית משפט השלום בת"א קיבל את התביעה בחלקה וחייב את עורך הדין ובנק הפועלים לשלם לבנק המזרחי 387,000 ש"ח.
אישה שהציגה עצמה בפני עו"ד כבעלת דירה בבת ים, ובני זוג שהציגו עצמם כרוכשים, חתמו על הסכם מכר בפני עורך דין. בהסתמך על ההסכם, קיבלו בני הזוג הלוואת משכנתא מבנק המזרחי (טרם איחודו עם בנק טפחות), וזו נמסרה להם בשני שיקים לטובת בעלת הדירה, עליהם שורטט "למוטב בלבד" בין קווים. בעלת הדירה ביקשה מעוה"ד להפקידם בחשבון נאמנות, וזה הפקידם בחשבון נאמנות כללי שלו בבנק הפועלים, אשר אישר את ההפקדה. לטענת עורך הדין, שלושה ימים לאחר ההפקדה, ביקשה ממנו בעלת הדירה להעביר את הכספים לקרוב משפחתה, ובהסתמך על ייפוי כח שמסרה לו משך עוה"ד את הכספים והעבירם לקרוב המשפחה.
לאחר שהרוכשים לא פרעו את ההלוואה ובנק המזרחי לא הצליח לממש את הדירה שכן תביעה שהגישה בעלת הדירה לביטול חוזה המכר נתקבלה, התברר כי בעלת הדירה היא מתחזה, וכי מדובר בעסקה פיקטיבית, אשר כספיה הועברו לידי נוכלים. לפיכך, הגיש בנק המזרחי תביעה כנגד בנק הפועלים וכנגד עורך הדין להשבת כספי ההלוואה, בטענה כי שני השיקים הופקדו ע"י עורך הדין ובנק הפועלים שלא כדין ובניגוד להוראותיו.
השופטת ורדינה סימון דחתה את התביעה ככל הנוגע לאחד השיקים, אשר כספיו הועברו לבנק המזרחי מהמדינה ככספי סיוע לרוכשים, בקובעה כי מדובר בהפסד כספי למדינה ולא לבנק.
באשר לשיק השני נקבע, כי עורך הדין הפר באופן בוטה את הוראות בנק המזרחי, בכך שהפקיד את השיק לחשבון הנאמנות ביודעו, כי על השיק נרשם במפורש "למוטב בלבד" בין קווי שרטוט וניתן היה להפקידו אך ורק לחשבון כבעלת הדירה. פעולה זו, כך נקבע, הייתה החוליה הראשונה בשרשרת האירועים שתוצאתם הובילה לאבדן הכספים. השופטת ציינה, כי אילו עורך הדין היה פועל על סמך הוראות השיק, הרי שהיה מגלה, כי אין חשבון על שם בעלת הדירה, שכן קרוב לוודאי שכמתחזה, לא הייתה מצליחה לפתוח חשבון על שמה.
בנוסף נקבע, כי עוה"ד אף עצם את עיניו למראה פעולות חשודות ותמוהות של בעלת הדירה (המתחזה) ובהן ייפוי הכח הקלוקל שמסרה לו, אשר היו אמורות להדליק אצלו נורה אדומה באשר לאותנטיות העסקה, עד אשר עולה ספק באשר לאמונתו כי עסקת המכר הייתה אמיתית.
השופטת הוסיפה וקבעה, כי בנק הפועלים פעל בניגוד למקובל ובניגוד לדין, שכן היה עליו להקפיד, כי השיק יופקד בהתאם להוראות בנק המזרחי, היינו, רק לחשבון בעלת הדירה, ואסור היה לו לאשר את ההפקדה לחשבון הנאמנות. עוד נקבע, כי אישור בנק הפועלים להסבת השיק, הציג בפני בנק המזרחי מצג שווא כי השיק הופקד כראוי ומשיכת הכספים על פיו כשרה ועל כן אף לא ניתן לייחס לבנק המזרחי אשם תורם.
לפיכך נקבע, כי על עורך הדין ובנק הפועלים לשלם לבנק המזרחי את סכום השיק בסך 387,000 ש"ח וכן חויבו בהוצאות משפט ושכ"ט עורך דין, כאשר עורך הדין יישא ב 75% מהסכום ואילו בנק הפועלים יישא ב 25% בלבד. כן קיבלה השופטת הודעת צד ג' ששלח בנק הפועלים כנגד אותו קרוב משפחה שקיבל לידיו את הכספים ועקבותיו נעלמו, וחייבה אותו להשיב לבנק הפועלים את הסכומים בהם חויב.
לפסק הדין בעניין בנק המזרחי טפחות ואח' נ' בנק הפועלים ואח'
למדור: הוצאה לפועל
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.